מאמרים וכתבות


הדברה ומשפט, עו"ד לירן עילם, קבוצת שרותי תברואה


2/25/2014

בתקופה זו, ימים לאחר האסון הנוראי שארע בירושלים אשר גבה חייהן של שתי בנות משפחת גרוס וגרם לאשפוז ממושך של בני המשפחה, שורר חוסר וודאות בקרב צרכני ההדברה למיניהם, החל מהתאגידים הגדולים במשק ועד ללקוחות הפרטיים שחוששים לבצע פעולות הדברה שמא ייגרם נזק לבריאותם או לבריאות לקוחותיהם.

נראה כי חוסר הוודאות והחששות בקרב הציבור הן תוצאה ישירה של היעדר ידע באשר לסוג התכשיר שגרם לאסון, בצירוף חוסר הבנה באשר לדרישות החוק בעניין אופן יישום חומרי הדברה ובאשר להכשרתו הנדרשת בדין של איש המקצוע שמיישם אותם.

אין ספק שהעלאת נושא בטיחות בהדברה לסדר היום הציבורי תוכל להועיל בשיפור ברמת השירות, במקצועיות וכמובן בתחום הבטיחות שהוא הנושא הקריטי ביותר בבואם של הלקוחות לבחור אנשי המקצוע ולשכור את שירותם.

במאמר זה אציין תחילה את המצב המשפטי הנוכחי בסוגיות העיקריות הנוגעות למקצוע ההדברה דרך התייחסות לאירוע המצער של משפחת גרוס בירושלים וכלה במצב המשפטי ה"רצוי" לשם שמירה מרבית של רמה מקצועית מספקת וכפועל יוצא על בטיחות הציבור.

הדין, במצב המשפטי הקיים, מאפשר לאדם לבצע פעולות הדברה בהתקיים אחד משני תנאים חלופיים, האחד, היותו "מדביר מוסמך" קרי אדם שהוסמך ע"י המשרד להגנת הסביבה ומחזיק בהיתר תקף לקטילת מכרסמים / חרקים. לשון התקנות: מי שעמד בבחינה לפי תקנה 21 או פטור לפי תקנה 19 ( 2), תיתן לו הוועדה היתר לפי אחד הסוגים הקבועים, היתר קטילת חרקים, היתר קטילת מכרסמים, היתר איוד. [1] בפועל ישנם שני סוגי קורסים להסמכת המועמדים לבחינות; קורס הדברה כ 30 מפגשים שבועיים בני 7 שעות לימוד כ"א וקורס איוד כ 14 מפגשים שבועיים בני כ 6 שעות לימוד כ"א. הקורסים במתכונתם הנוכחית מתקיימים הן במרכז ההדרכה של משרד הבריאות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והן במכללות פרטיות.

והשני, היותו של אדם "עובד הדברה" וזאת לאחר שעבר קורס עזרה ראשונה חד יומי לעוסקים בהדברה ואשר עובד בפיקוחו של מדביר מוסמך, שלא בנוכחותו, בהתקיים התנאים שבתקנות. לשון התקנות: אדם שמדביר מעסיקו בפעולת הדברה לאחר שסיים בהצלחה קורס מגן דוד אדום במתן עזרה ראשונה לנפגעי רעל. [2]

באשר לאופן יישום תכשירי ההדברה, נקבע כי על המדביר לפעול בהתאם להוראות התווית של התכשיר.  'בביצוע פעולות הדברה ינהג מדביר, נוסף על הוראות תקנות אלה, גם בהתאם להוראות שבתווית התכשיר.' [3]

יצוין כי המדביר שביצע פעולת ההדברה הקטלנית בבית משפחת גרוס, החזיק בהיתר לקטילת מכרסמים וחרקים, אך לא ברור אם החזיק בהיתר איוד. מכל מקום, הפעולה אותה ביצע המדביר בבית משפחת גרוס היא פעולת הדברה מסוג איוד באמצעות גז פוספין, המדובר בפורמולציית כדוריות קטנות אשר משחררות גז מרגע שהן באות במגע עם האוויר, הפוספין עובר תהליך ממוצק לגז שמשתחרר בחלל במשך ימים בודדים.

בהתאם לתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) 1975, לצורך ביצוע עבודה מסוג זה חלה חובה על מבצע העבודה בפועל להיות בעל היתר איוד. מה גם שבטרם ביצוע הפעולה נדרש בעל ההיתר להודיע שלושה ימים לפני ביצוע פעולת ההדברה ללשכה המחוזית של המשרד להגנת הסביבה ולהודיע בכתב על הפעולה ומועדה לכל בעל דירה או בית עסק שהגז עלול לחדור אליהם, בהודעה יפורטו אמצעי הזהירות שהנמען צריך לנקוט, והיא חייבת להגיע לידו לא יאוחר משלושה ימים לפני התחלת פעולת ההדברה, לשון התקנות.

בהתאם לקבוע בתקנות, אין לאפשר כניסת אדם או נוכחותו למקום שבו מופעל תכשיר איוד אלא בהתאם בטרם בעל ההיתר נכח לדעת, בעזרת מכשיר לגילוי הריכוז של גזים, שריכוז הגז במקום הוא נמוך מן הריכוז המרבי המסוגל להיספג, לפי הוראות היצרן, על ידי מכשיר הנשימה. ראה לעניין זה סעיף 47 (ב) לתקנות - אמצעי בטיחות.

מתוויות תכשיר הפוספין ניתן ללמוד כי חל איסור מוחלט לבצע פעולת איוד במבנים מאוכלסים. המדביר שביצע פעולת ההדברה הקטלנית בירושלים, פעל למצער בניגוד מוחלט להנחיה זו ולהנחיות הנוספות שצוינו לעיל והתוצאה הטראגית ידועה לכולנו.

למוטב לציין כי תכשיר הפוספין משמש לקטילת חרקים באמצעות גז בעל כושר חדירה גבוהה במיוחד, לרוב ישמש התכשיר לשם קטילת חרקי עץ או חרקי מחסן (דוגמת חדקונית האורז, נובר התבואה, עש הקמח ההודי וכיוצ"ב, הנקראים גם חרקי מזון מאוחסן). בפעול, נעשה שימוש רב בפוספין בחומרי גלם ואף בתוצרת גמורה של מוצרי מזון דוגמת אבקות מזון, קטניות, אורז, חומוס, תבלינים, חיטה ודומיהם. ככל שפעולת האיוד ושחרור הגז מתבצעות בהתאם לתקנות באמצעות בעל היתר איוד, לא נשקפת סכנה כלשהי, גם לא לצרכנים אשר עושים לאחר מכן שימוש במזון המטופל, שכן חומר זה מתפרק ואינו שארתי.

נראה כי מקצוע ההדברה כיום מהווה אתגר לא פשוט כמקור פרנסה, בעיקר למדבירים המוסמכים אשר נוקטים משנה זהירות ומקפידים לפעול כנדרש ובהתאם לחוק. זאת מאחר שבמצב הנוכחי קיימים מדבירים רבים, נחזים למוסמכים ומוסמכים כאחד, לרוב ללא ניסיון מעשי כלל, אשר החליטו לקחת הדין לידיהם, לחסוך בפעולות הבטיחות אשר מייקרות הוצאותיהם ובכך להוזיל משמעותית המחיר לצרכן אשר לרוב אינו מודע לסכנות המתרחשות במקום עסקו או בביתו.

דבר זה בא לידי ביטוי, בין היתר, במדבירים אשר מבצעים פיזור פיתיונות למכרסמים במקומות חשופים וללא תיבות האכלה סגורות, לפעמים אף בכלי מזון חשופים / חד פעמיים למיניהם וזאת בכדי לחסוך עלויותיהם של התיבות הבטיחותיות שעלותן גבוהה אלפי מונים ביחס לעלות הפיתיונות הרעילים. לא אחת נתקלתי ברעלים חשופים, מוצקים ואף נוזלים מרוכזים הרעילים במיוחד, שיטה רשלנית זו מבוצעת למצער גם ברשתות שיווק מזון ומפעלי תעשייה הצורכים שירותי הדברה. לעיתים אף דבר זה נעשה בידיעתם וזאת בכדי להוזיל העלויות או מפני שהם אינם מייחסים חשיבות לעניין. אפשר בהחלט לומר שהגיע הזמן לעשות סדר בענף, ולא, ניתן לומר בפה מלא כי האסון הבא הוא עניין של זמן.

אין ספק כי הדברה בטיחותית היא הדברה יקרה יותר, היא מצריכה יותר זמן, יותר חשיבה, לעיתים אף מספר טיפולים גבוהה יותר בכדי למגר נגיעות מזיקים והיא גם דורשת רכישת אמצעי עזר בטיחותיים, שילוט מתאים וכד'. ללא ספק דפוס עבודה שונה באופן ממשי ביחס ל"מדבירים החסכנים" שלוקחים החוק לידיהם.

בכך, בלית ברירה, עוד ועוד מדבירים שחפצים לעבוד בצורה בטיחותית עוברים אל העבר השני של המתרס, בכדי לשמר רווח מינימאלי לפרנסתם ובכדי להיות אטרקטיביים ללקוחותיהם ביחס להצעות המחיר בשוק.

להמחשה, עבודת איוד, דוגמת הפעולה שבוצעה בירושלים, מצריכה פירוק הריהוט הנגוע בחרקי העץ (בבית הלקוח), הובלת חלקי הריהוט לחדר איוד בטיחותי הרחק מסביבה מאזור מאוכלס, שחרור הגז באופן מבוקר, הובלת חלקי הריהוט שטופל חזרה אל הלקוח והרכבתו בבית הלקוח – סדרת פעולות זו מגיעה בדרך כלל לעלות כוללת של אלפי שקלים וזאת למול מאות בודדות של שקלים שנגבים ע"י מדביר שלוקח האחריות לידיו ומבצע פעולה מסוכנת זו בבית הלקוח, שכן כל הוצאותיו מסתכמות בעלות החומר שהיא עשרות שקלים בודדים.

אז מה עושים? לצערנו, לעיתים שינויים חקיקתיים ונהלים נוצרים בדם, ונראה כי לאור המקרה המצער בי-ם אכן הבין הרגולטור שהגיע הזמן לשינוי ומיד החל לפעול בעניין לקידום השינוי.

אני סבור כי יש לבחון הצרכים לעומק תוך הדברות עם אנשי המקצוע בענף ולא לעשות מעשה בבחינת "יצא ידי חובתו". ניתן לומר ללא ספק כי הבעיה אינה מצויה באופן ההכשרות שמבוצעות בקורסי ההסמכה לקבלת היתר לקטילת מכרסמים וחרקים הנמשך כשנה או לקבלת היתר איוד הנמשך כחצי שנה, שכן אורכם ותוכנם מספק ביותר. קל וחומר שרמת בחינותיהם מספקת שכן אחוז הנכשלים בבחינות ההסמכה עומד על כ 60%.

נכון שחסר פיקוח אקטיבי על הענף ויש להגבירו משמעותית שכן מוטב לאתר ככל שניתן מדבירים שפועלים באופן שיטתי כפי שפעל המדביר במקרה המצער בי-ם ולפעול נגדם משמעתית ובמקרים מסוימים אף פלילית תוך החרפת הסנקציות וביצוע פעילות ענישה הרתעתית. אך יחד עם זאת נראה כי לא משם תבוא הישועה לענף, שכן אין בכוחו של הפיקוח לבדו כדי ליצור סטנדרטיים.

 קיימת סוגיה מכריעה הגורמת להצפת השוק באנשי מקצוע מוסמכים אך לא מקצועיים, אשר מציעים שירותיהם לקהל הרחב, לקוחות פרטיים ועסקיים, מיד בתום הכשרתם. רובם בעלי מקצועות נוספים או מחפשי עבודה שמוצאים בענף ההדברה מקור קל לפרנסה מהירה שכן לא קיימת שום תקופת הכשרה מעשית לבוגרי הקורס בטרם פתיחת עסק הדברה עצמאי. (מלבד 3 ימים במסגרת הקורס העיוני בהם מתלווים התלמידים אל מדביר מוסמך לביצוע עבודות שטח).

אני למשל הייתי מעדיף חד משמעית שבבית משפחתי תבוצע הדברה על ידי עובד הדברה שאינו מדביר מוסמך אך הוא צבר ניסיון מקצועי מעשי של מספר שנים, על פני כך שהיא תבוצע על ידי מדביר מוסמך שזה עתה סיים הכשרתו ואשר נחשף למספר עבודות בודדות בימיו, אם בכלל. מדביר כזה למעשה פועל תוך ניסוי וטעייה, שכן הוא מימיו לא התלמד בעבודות שטח מגוונות תחת ליווי צמוד של מדביר מוסמך ומנוסה, כך שקשה עד בלתי אפשרי מבחינתו לתת מענה הולם לסוגיות מקצועיות ובטיחותיות על בסיס הכשרתו העיונית בלבד. למותר לציין שהעוסקים בהדברה נחשפים לסוגיות קריטיות רבות, הן מקצועיות והן בטיחותיות, לאור אופן פעילותם בהתמודדות יומיומית בממשק של האדם וסביבתו (כמו גם מוצריו הבסיסיים, כגון: מזון ותרופות) אל מול בעלי חיים מזיקים וזאת לעיתים פעילות שנעשית באמצעות חומרי הדברה רעילים, על כל המשתמע מכך.

קביעת תקופת התמחות של כשנתיים או שלוש שנים במקביל לתקופת ההכשרה ושתמשך גם לאחר סיומה, כזו שתחייב הכשרה מעשית אצל חברות מקצועיות, קרי, עבודה תחת מאמן שהינו מדביר מוסמך בעל ותק של מספר שנים שייקבע בדין, ולאחר שקיבל אישור לאמן ע"י המשרד להגנת הסביבה, באופן כזה שהמאמן והמתלמד יחויבו להעביר דין וחשבון תקופתי בתחילת ההכשרה, בעיצומה ובסיומה, בדבר העבודות אותם ביצע המתלמד במסגרת התמחותו בצירוף חו"ד המאמן, אל המשרד הממשלתי הממונה, במקרה דנן המשרד להגנת הסביבה. קביעה מסוג זה תוביל, ללא ספק להעלאה משמעותית של הרמה המקצועית בקרב המדבירים שפועלים לבדם כעצמאיים וכפועל יוצא תשפר את הידע שלהם בדבר יישום מנגנוני הבטיחות הנדרשים בשטח.

בנוסף, מהלך כזה יביא בשערי המקצוע אנשים אשר שואפים באמת לעסוק במקצוע ההדברה פרופר, באופן מקצועי ולאורך זמן, וידלל את משפרי הפרנסה למיניהם אשר רואים בענף ההדברה כאמצעי נוסף ליצירת הכנסות וכמקצוע משני וקל להשגה.

כידוע, ניתן למצוא מנגנוני התמחות מעשיים דומים למנגנון המוצע לעיל, אשר קבועים בדין במקצועות רבים בהם ניתנים שירותים ללקוחות, החל מעורכי הדין ורואי החשבון דרך שמאים וכלה באינסטלאטורים וחשמלאים. המקצועות הנ"ל כמו גם מקצוע ההדברה, שונים ככל שיהיו, מוסכם על כולם שהם בעלי מכנה משותף אחד:  ההכשרה העיונית שלהם אינה מספקת שכן היא שונה באופן משמעותי ביותר מהעבודה המעשית, מהפרקטיקה. אם תרצו, כדבריהם של חז"ל : "אין חכם כבעל ניסיון".     

לירן עילם, עו"ד. liran@tavrua.co.il  -   050-2006521                                                            

גילוי נאות: המחבר חבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובעל היתר לקטילת מכרסמים וחרקים והיתר איוד מס' 1678 מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשמש כסמנכ"ל בקבוצת שרותי תברואה, העוסקת באספקת שרותי ניטור, מניעה והדברת מזיקים.

שימור זכויות והבהרה למשתמש - כל הזכויות במאמר שמורות לבעליו, עו"ד לירן עילם. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומפי ו/או למסור לצג שלישי ו/או לעשות כל שימוש אמור לעיל מבלי לקבל הסכמתו של הבעלים בכתב ומראש. יובהר כי האמור במאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי, אינו מתיימר להיות מדויק ו/או עדכני ואין הבעלים אחראי בשום מקרה ואופן לשימוש שיעשה במידע זה ואשר יגרום נזק מכל סוג שהוא למשתמש או לצד ג' כלשהו.

 



[1] תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) 1975, ס' 1,הגדרות.

[2] תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) 1975, ס' 30, סימן ד' – היתרים למדבירים.

[3] תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) 1975, ס' 43 – הוראות תווית התכשיר.



גירסת הדפסה


בחזרה